אפוטרופסות

אפוטרופוס לפי חוק, זה מישהו שממונה להשגיח על מישהו שאינו יכול להשגיח על עצמו. כך למשל, ההורים מוגדים להיות האפוטרופוס הטבעי של ילדיהם.

למבוגרים, ממונה אפוטרופוס על פי חוק כאשר יש להם בעיה מנטלית או שכלית, כך למשל דמנציה או אירוע מוחי. גם אדם שעובר תאונה ונפגע במוחו, ואינו מסוגל לקבל את ההחלטות באופן עצמאי, ממונה לו אפוטרופוס שיוכל לקבל את ההחלטות: כך לדוגמא האם לעבור ניתוח כן או לא? האם ללכת לבית חולים כן או לא? האם ללכת למרכז שיקומי כן או לא? האם להשכיר את הדירה כן או לא? וכו' וכו'.

האפוטרופוס מקבל גישה לחשבונות, חותם בשם האדם, והוא נבחר על ידי המשפחה ברגע שיש הסכמה מלאה - יש דיווחים מסודרים למדינה (כולל דו"ח כספי) שנבדק ע"י המדינה (עורך דין ורו"ח). אם אין הסכמה - האפוטרופוס ממונה ע"י בית משפט. הבירוקרטיה של האפוטרופוס היא מסורבלת ומקשה על ההתנהלות, ולכן ניתן להגדיר את שיטת העבודה והדיווח בייפוי הכוח המתמשך, ולהקל על הפעולות השוטפות. כך למשל, אפשר לדווח בקבוצת הווצאפ המשפחתית על כל פעולה - משהו שהוא הרבה יותר פשוט מאשר הגשת דוחות לבקרת המדינה, שיכולים אף לחזור עם תיקונים ובקשות להבהרות.